🔍 מודול 7 — תיאור גרפים

הגרף מתאר את השפעת ריכוז הגלוקוז על מספר טיפות הבסיס שנדרשו לטיטרציה בתרחיף שמרים. ניתן לראות כי ככל שריכוז הגלוקוז עולה מ-0% ועד 8%, חלה עלייה במספר טיפות הבסיס שנדרשו לטיטרציה, מ-2 טיפות ועד ל-40 טיפות. לעומת זאת, כאשר ריכוז הגלוקוז עולה מ-8% ל-10%, מספר טיפות הבסיס נותר קבוע על 40 טיפות.

הגרף מתאר את השפעת עוצמת האור על משך זמן הציפה של דסקיות עלים בתמיסה. מהגרף עולה כי ככל שעוצמת האור עולה מ-1000 Lux ועד 4000 Lux, משך זמן הציפה של הדסקיות מתקצר מ-120 שניות עד ל-15 שניות. לעומת זאת, בעוצמות אור גבוהות מ-4000 Lux ועד 5000 Lux, המגמה מתייצבת ומשך זמן הציפה נותר קבוע על 15 שניות.

הגרף מתאר את השפעת עוצמת האור על מספר טיפות הבסיס שנדרשו לטיטרציה במערכות עם צמח מים, בשני ריכוזי ביקרבונט. בשתי העקומות נראית מגמה דומה של ירידה אך בקצב משתנה: ככל שעוצמת האור עולה מ-0 ועד 2000 Lux, ישנה ירידה חדה במספר טיפות הבסיס הנדרשות (בריכוז הנמוך ירידה מ-25 ל-10 טיפות, ובריכוז הגבוה מ-40 ל-18). כאשר עוצמת האור עולה מ-2000 ל-3000 Lux נמשכת הירידה אך היא מתמתנת (ל-5 ו-10 טיפות בהתאמה). בטווח 3000–4000 Lux מספר הטיפות נותר קבוע בשני הריכוזים. בהשוואה בין העקומות — בכל עוצמות האור, מספר טיפות הבסיס שנדרשו בריכוז הביקרבונט הגבוה היה גדול יותר לעומת הריכוז הנמוך.